בית כנסת דרכי נועם

טעימות לשבת – פרשת בראשית 6.10.18

זמני השבת:
הדלקת נרות: 17:58
צאת  השבת: 18:56

זמני התפילות:
יום שישי:
מנחה וערבית: 18.00
יום שבת:
שחרית: 07.45
שיעור ומנחה: 17:30

"אשר ברא א-לקים לעשות…"

תיאור מעשה הבריאה נחתם במשפט: "אשר ברא אלוקים לעשות". מה הפירוש 'ברא – לעשות'? מסבירים חז"ל כי 'לעשות' פירושו לתקן. אלוקים ברא את העולם לא מושלם, במטרה שאנו "נעשה" – נתקן ונשלים את החסר. החלק החסר בבריאה הוא הנוכחות הגלויה של הבורא. העולם נברא בצורה שמעלימה על היותו נברא על-ידי הבורא, ומאתנו נדרש לגלות את זה. זוהי בעצם המטרה של קיום התורה והמצוות. התורה והמצוות הן התגלמות הרצון האלוקי, וכאשר ממלאים את הרצון האלוקי כאן בעולם – מביאים לגילוי הנוכחות של בעל הרצון, של הקדוש-ברוך-הוא. בפועל, תהיה הנוכחות האלוקית גלויה בעולם בגאולה השלמה, הקרובה מאוד לבוא, ואל היעד הזה אנו חותרים מאז הבריאה. קיום הרצון האלוקי מביא אפוא את הבריאה לידי השלמות החסרה לה, ולכן מי שמקיים את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא נחשב לשותף כביכול במעשה בראשית. בגמרא מסופר על מפגש בין התנא רבי יהושע בן לוי לבין המשיח. רבי יהושע שאל את המשיח מתי יבוא, והמשיח השיב 'היום!'. כאשר עבר היום והמשיח לא הופיע, הסביר אליהו הנביא לרבי יהושע, כי המשיח התכוון 'היום – אם בקולו תשמעו'. כלומר, אם ימלאו את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא. לכתחילה, השיב המשיח 'היום' – כי הפוטנציאל לגאולה קיים בבריאה מהרגע הראשון של קיומה ובידינו הדבר לממש את הפוטנציאל – 'היום'. בכל יום. אלא שאם חלף היום והמשיח עדיין לא הופיע, מוכח כי הקדוש-ברוך-הוא מצפה לתוספת עשייה מצדנו ועלינו לעמול כי ביום החדש נעמוד בציפיות ונביא גאולה לעולם.

מה מסתתר במילה בראשית?

המלה "בראשית" מורכבת מהאותיות "ברא תיש" – האיל ששחט אברהם אבינו והעלה לעולה במקום בנו יצחק בעת האירוע נורא ההוד של העקידה. איל זה ("תיש") הוא יצירה מיוחדת של הקב"ה, והוא התקדש בעם ישראל, ולפי המסורת נעשו בחלקי גופו שימושים חשובים מאוד. הבולט והידוע שבהם הם קרניו של האיל, שאחד מהם שימש "שופר" שהשמיע קול גדול בעת מעמד הר סיני, והשני הוא ה"שופר גדול" שממנו ישמע הקול ביום ה' הגדול והנורא. למעשה, המצוה הגדולה של תקיעת שופר בראש השנה באה להזכיר איל זה.

ברכת בורא מאורי האש

למה במהלך טקס ההבדלה במוצאי שבת מברכים על הנרות "בורא מאורי האש? הסיבה למנהג המיוחד הזה היא ש אנו יודעים שביום הראשון לבריאת העולם ברא האלוקים את האור. היה זה אור עוצמתי באמצעותו אדם יכל לראות "מסוף העולם ועד סופו". כאשר אדם הראשון חטא ביום שישי, נגזר על האור להיגנז – אבל בורא העולם הותיר את האור עד מוצאי שבת לכבודה של השבת. המדרש מספר שכאשר שקעה השמש והחל חושך לשרור בעולם, אדם הראשון החל לפחד. "מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה, ויצא מהן אור (אש) ובירך עליה… בורא מאורי האש." אנו רואים שלאש יש קשר מיוחד למוצאי שבת שכן הפעם הראשונה בה היא נוצרה אירעה במוצאי שבת. בהתאם לכך, אנו מברכים במהלך ההבדלה שנערכת במוצאי שבת על האש. סיבה נוספת: לפני שאנו נהנים מדבר כלשהו – כמו אוכל – אנו מברכים עליו. כך גם לאחר שחלפה השבת בה אסור היה להדליק אש, אנו מברכים שוב על האש בטרם נתחיל להשתמש בה במשך השבוע. לאש הדולקת במוצאי שבת יש מסר מאוד חשוב. כשהשבת מסתיימת ואנו צריכים לצאת אל השגרה, עלינו לזכור שאם אדם הראשון הצליח ליצור אש מאבנים למרות החושך, גם אנחנו יכולים לצאת ולהאיר את העולם.