מכתב אהרל'ה לחברים

דף אהרל'ה לחברים מרץ 2017

שלום לחברות ולחברים,

על סדר היום

ערב פסח האביב פורח, מטיילים ונהנים ומנסים להשלים משימות לפני חופשת החג וכניסה לימי הזיכרון וחג העצמאות.  צוותים מתכנסים ומכינים חומרים לדיון ציבורי של "אחרי החגים", מכרזים של מזכ"ל, יו"ר עסקים וחברי דירקטוריון לקראת פרסום ויציאה לדרך. צוות "אורחות חיים 2018" (החוברת החדשה) בשלבי יצירה מתקדמים כשאבן הדרך הראשונה שלו היא: יוני 2017 להגיע לדיון ציבורי בנושא מס איזון והפנסיה לחברים. כל זה מבטיח תקופת קיץ מגוונת ומעניינת ובתקווה שפעמי המלחמה הנשמעים מדרום ומצפון יתחלפו בשיחות שלום על שולחנו של טראמפ.

תכנית עבודה 2017 – האבנים הגדולות
לאחר אישור תכנית המשק לוקחים נשימה ומתחילים לעבוד. כדי שנהיה ממוקדים ונעמוד במשימות סימנו את שש ה"אבנים הגדולות" (לא לפי סדר חשיבות) והרי הן לפניכם:
א. התאמת המבנה הארגוני ובירור מסלול קבלת החלטות –  סמכויות ואחריות למנהלים.
ב. בחירת יו"ר ודירקטוריון והכנת "תכנית אסטרטגית 2022" לקיבוץ נען.
ג. הפקדה של תב"ע איחוד וחלוקה ואישור תכנית בינוי לצורך בנייה בשכונת הרפת וברחבי המשק.
ד. הגעה להסכם עם רשות מקרקעי ישראל וקק"ל על החלפת קרקעות במשבצת נען.
ה. שיפור התקשורת הפנים ארגונית בארגון – סוג של דוברות והסברה לציבור.
ו. השלמת חוזה מפורט עם גני כנען וחוזה מעודכן לכריית חול במטמנה.

חברים משנים מציאות
הרבה קבוצות עסוקות בימים אלו לקידום השלום, לשינוי חברתי, לשינוי השיח וליצירת חיבורים אחרים בחברה הישראלית, וכל אחת בשם אחר: "דרכנו" , "מבקשים את ישראל", "שחרית", "פנימה", "נשים עושות שלום" ויש עוד. לצד הקבוצות, אנשי רוח וגנרלים לשעבר שמחפשים בית ורוצים ובכוחם להשפיע ויש אף מספר גורמים שמנסים לאחד את כלל היוזמות והרעיונות. אצרף מכתב של הזמנה שמשקף את הרוח ואת הצורך:

שלום ידידי,
הגיעה העת להתחיל לעבוד, הימים אינם פשוטים, החברה האזרחית צריכה ליצר תשתית לשינוי.

בניית נרטיב חדש נדרשת בימים אלו. חזון שיושת על ראיית המציאות ומבט לעתיד שיש בו מהמאחד ולא המפריד (המפחיד). ניסיון להביא ימין ושמאל, דת ועדה, פריפריה ומרכז וכיוצ"ב לדיון המכבד האחד את השני, בדרך לניסוח מצפן ראוי. אני מבקש להזמין אותך לקחת חלק ב"מבקשים את ישראל – מועצה לעם". בענווה, באמת, ביחד, תוך בחינת ערכים מובילים, מה שנראה נאיבי בעולם פוליטי מחוספס, יכול להניע שינוי מתוך ראיית אינטרס של טובת המדינה. נפגשים לפגישת היכרות והגדרת מטרות, סביב טיוטה (ניתנת לתוספות ושינויים) על בסיס " מגילת העצמאות" שכולנו שותפים לה במרכז הכנסים של ארץ ישראל יפה בתל אביב.

בהמשך לזה הזדמנות להודות לחברים שהביאו את הקול של "לוחמים למען שלום" קול של קהילה דו-לאומית אקטיביסטית הפועלים בדרכים לא-אלימות לקידום ביטחון וחירות לשני העמים, לנסות להשפיע לשינוי התפיסות הרווחות בשני העמים האחד על השני. צפינו בסרט "מפרים את הסדר" של הבמאי סטיבן אפקון המספר את סיפורם האישי של הישראלים והפלשתינאים לוחמים ואנשי צבא, אויבים לשעבר היוצאים למסע משותף למען השלום.
המפגש היה מסוג המפגשים ש"הופכים את הבטן" ובעיקר מהווים הזמנה להמשיך ולעשות משהו, ליצור מפגשים ושיחות של נוער ומבוגרים – להביא את השלום.

חברה ותרבות בנען
יום האישה הבינלאומי ונשות נען מתכנסות במועדון לערב מושקע והחבר (הזכר) בשולחן שואל: "ומתי נֶכָּנֶס את גְברי נען, כי גם להם מגיע?  פורים – "שמחה וששון לנענים… עד דלא ידע בין ארור לברוך" והחבר (דור שני) בשולחן מציע לקיים שבוע לפני/אחרי ערב פורים לסבים ולסבתות ששומרים על הנכדים והנכדות. משהו אינטימי וחביב שיזכיר להם את פורים של פעם. מגיע, לא? כן.

לצד השאלות והרעיונות הרבה הערכה ושמחה על ערבים ופעילויות נפלאות ששותפים רבים להם. ולא הרחבנו על הקונצרטים של גודו, על חגיגות פורים של הגיל הרך והחינוך המשלים, על ההרצאות במועדון "פסק זמן", על שבת וחול בבוסתן, הפעילויות במשק חי והשובך החדש והמקסים, ערב שירה בציבור של כיתת סהר ועוד. אכן, אין כמו נען!

ועדיין נתכנס ונשאל/נדרוש דיון בשאלת: הקיבוץ לאן?   ונענה:  טוב יותר, חזק יותר ואוהב יותר.  

משכורות וטפסים – טכני ומהותי 
הגענו לדיון ציבורי כשחלק אחד חושב שמדובר בנושא מהותי וחלק אחר חושב שהנושא טכני. חלק אחד חושב שהתנועה הקיבוצית יכולה להתערב בהחלטות קיבוץ וחלק אחר חושב שלא. חלק אחד חושב שעדיין אפשר ל"עבוד" על רשויות המס וחלק אחר חושב שהם כבר יודעים הכול. חלק אחד מביט אל העבר בגעגוע וחלק אחר מביט לעתיד – קדימה. אך לשני החלקים ברור שצריכים להמשיך ולשמור על הדברים שגורמים לפרטים שבו להיות קבוצה, להיות קיבוץ. לשמור על הערבות הדדית בקיבוץ המתחדש; על המס הפרוגרסיבי – מס האיזון, על הנתינה והעזרה, על סיוע לחבר/ה בבריאות וחינוך, על הפעילות הקהילתית והחברתית, על העשייה המשותפת ודאגה לפרטים שבה. אם נדע ונשכיל לשמור על ערכי יסוד אלו נדע גם להסביר באופן אמִתִּי וברור לרשויות המדינה שאנחנו קיבוץ ולא רחוב ברחובות.

שיפור התשתיות בישוב
בימים אלו הסתיים לו פרויקט תשתיות של המועצה להחלפת תאורת רחוב בשכונות הוותיקות גנים והדר. תאורה מתקדמת וחסכנית המחליפה תשתית ישנה ומסוכנת. תודה למועצה ולעומד בראשה מר פטר וייס על התקציב הנכבד לפרויקט ולשמעון שלנו שהיה אחראי על התכנון ולוודא ביצוע על הצד הטוב ביותר.

אנו נמשיך לשפר תשתיות (ביוב, כבישים ומדרכות, תאורה) בישוב הישן לצד הקמתן של שכונות חדשות בתקציבי הקיבוץ – "קרן תשתיות" ובסיוע משמעותי של המועצה בכל שנה ושנה.  בימים של צמצום משאבים במיליוני שקלים העזרה השנתית של המועצה ורשויות המדינה בכל התחומים משמעותית ומבורכת ביותר ועלינו ללמוד ולדעת לקבל את הסיוע הנדרש והראוי ולעיתים גם לבקש ולדרוש.

פינת ההיסטוריה: פרוטוקול ישיבות וועדת בירורים – קבוצת נענה – 1935-1936

בירור בין המחסן למיכאל קוך 27.4.36

רבקה ס' : ביום השישי רצה מיכאל קוך גופיה. היתה לו גופיה קרועה.

אמרו לו שיבוא קצת יותר מאוחר וגופייתו תהיה מתוקנת.
תיקנו את הגופיה והוא לא רצה לקבל אותה לאחר עבודה מפני שהיא מתוקנת.

ביום הראשון רחל כהן באה וביקשה בשביל מיכאל קוך גופיה  ואמרתי לה  שגופיה יש לו בתא.
היא אמרה שהוא לא ילבש גופיה מתוקנת לאחר עבודה.
הסברתי לה שלא נוכל לסדר שתמיד יהיו גופיות לא מתוקנות לאחר עבודה (הכוונה לבגדי ערב – לאחר העבודה)

מיכאל קוך אומר שעשו לו זאת במזיד. היו לו שלוש גופיות ואת זאת השאירו לו.

אולי טעה המחסן בזה שלא השאירו לו גופיה לא מתוקנת אבל גם המחסן יכול לטעות.

למחרת הוא לקח גופיה מתא אחר. אני חושבת שדבר כזה לא יתכן בחברה שלנו.

יחזקאל מזרחי – צריך להבין את מצבי הרוח של החבר. אני חושב שבשביל גופיה לא צריך היה לסדר עניין כזה. זו לא שאלה של רבים אלא יחידים. צריך לגנות אותו בעד לקיחה מתא אחר.

הוחלט – להביא את הדבר לפני האסיפה הכללית.